קומפוסט ביתי: איך הופכים שאריות מטבח לדשן איכותי לגינה
כשליש מהפסולת הביתית הוא חומר אורגני שיכול להפוך לדשן עשיר. מדריך פשוט להכנת קומפוסט בחצר, במרפסת ואפילו בדירה.
כל יום, משק בית ממוצע זורק לפח כמות לא מבוטלת של קליפות ירקות, שאריות פירות, גרגירי קפה, שקיקי תה ועלים יבשים. רוב החומר הזה מגיע להטמנה, שם הוא נרקב בלי חמצן ופולט מתאן, גז חממה חזק. אבל אפשר אחרת. באמצעות קומפוסט ביתי, השאריות האלה הופכות בתוך כמה חודשים לחומר כהה, עשיר וריחני שמשפר את האדמה בגינה, בערוגות ובעציצים. התהליך פשוט, זול ומתאים כמעט לכל בית, גם לדירה בעיר.
מה זה בעצם קומפוסט
קומפוסט הוא תוצר של פירוק טבעי של חומר אורגני על ידי מיקרואורגניזמים, פטריות, תולעים וחרקים קטנים. בטבע, התהליך הזה מתרחש כל הזמן: עלים שנושרים ביער מתפרקים והופכים לשכבה עשירה של אדמה. בקומפוסט הביתי אנחנו פשוט יוצרים תנאים שמאיצים את התהליך הזה ומאפשרים לנו לנצל את התוצר.
הקומפוסט המוגמר משפר את מבנה הקרקע, מגביר את יכולתה לאגור מים, מספק לצמחים חומרי מזון בשחרור איטי ומעשיר את החיים המיקרוביאליים באדמה. בקרקעות הישראליות, שחלקן חרסיתיות וכבדות וחלקן חוליות ודלות, תוספת של קומפוסט משפרת מאוד את התנאים לגידול צמחים.
ירוק וחום: סוד האיזון
העיקרון החשוב ביותר בהכנת קומפוסט הוא האיזון בין שני סוגי חומרים. החומרים הירוקים עשירים בחנקן והם בדרך כלל לחים: קליפות ירקות ופירות, שאריות סלט, גרגירי קפה, דשא קצוץ טרי. החומרים החומים עשירים בפחמן והם יבשים: עלים יבשים, קש, נסורת, קרטון וקרטוני ביצים קרועים, נייר עיתון וזרדים קצוצים.
כלל אצבע מקובל הוא להוסיף בערך פי שניים עד שלושה חומר חום על כל כמות של חומר ירוק, לפי נפח. אם יש עודף של חומר ירוק, הערימה תהיה רטובה, דחוסה ותעלה ריח לא נעים. אם יש עודף של חומר חום, התהליך יהיה איטי מאוד. מי שמקפיד על איזון סביר ייהנה מקומפוסט שמריח כמו אדמת יער ולא כמו פח אשפה.
מה מכניסים ומה לא
לא כל שארית מתאימה לקומפוסט הביתי. הנה ההנחיות הבסיסיות:
- מתאים: קליפות פירות וירקות, שאריות קפה ותה, קליפות ביצים מרוסקות, עלים, דשא, קש וקרטון לא מודפס
- מתאים במידה: שאריות לחם ואורז מבושל, שעלולים למשוך מזיקים
- לא מתאים: בשר, דגים, עצמות ומוצרי חלב, שגורמים לריח ומושכים חיות
- לא מתאים: שמן ושומן, צמחים חולים ועשבים עם זרעים בשלים
- לא מתאים: צואה של חיות מחמד, נייר מצופה ופסולת שאינה מתכלה
ככל שחותכים את השאריות לחתיכות קטנות יותר, כך הן מתפרקות מהר יותר. כדאי להחזיק במטבח קופסה קטנה עם מכסה לאיסוף השאריות, ולרוקן אותה לקומפוסטר פעם ביום או יומיים.
קומפוסטר בחצר
מי שיש לו חצר או גינה יכול לבחור בין כמה פתרונות. הפשוט ביותר הוא ערימה פתוחה בפינה מוצלת של הגינה. אפשרות מסודרת יותר היא קומפוסטר סגור מפלסטיק ממוחזר, שנראה כמו חבית גדולה עם מכסה ופתח תחתון להוצאת הקומפוסט המוכן. רשויות מקומיות רבות בישראל מחלקות קומפוסטרים לתושבים במחיר מסובסד או אף ללא תשלום, וכדאי לברר.
המיקום חשוב. הקומפוסטר צריך לעמוד על אדמה ולא על ריצוף, כדי שתולעים ויצורים מועילים יוכלו להיכנס אליו מלמטה. מקום מוצל חלקית מונע התייבשות מהירה מדי בקיץ. ומטעמי שכנות טובה, כדאי להציב אותו במרחק סביר מחלונות של השכנים.
קומפוסט בדירה ובמרפסת
גם בלי חצר אפשר להכין קומפוסט. אחת השיטות הפופולריות היא קומפוסט תולעים, המכונה גם ורמיקומפוסט. בשיטה זו מגדלים במכל סגור תולעים אדומות מיוחדות, שאוכלות את שאריות המזון והופכות אותן לחומר עשיר במיוחד. המכל קטן יחסית, אינו מעלה ריח כאשר מטפלים בו נכון, ויכול לעמוד במרפסת, במחסן או מתחת לכיור.
שיטה נוספת היא בוקאשי, תהליך יפני של התססת שאריות מזון בדלי אטום עם תערובת מיקרואורגניזמים. בשיטה זו אפשר להכניס גם כמויות קטנות של שאריות מבושלות. אחרי כמה שבועות, החומר המותסס נקבר באדמה או מוכנס לקומפוסטר, שם הוא מתפרק במהירות. ובשכונות רבות פועלות גם גינות קהילתיות עם קומפוסטר משותף, שאליו אפשר להביא את השאריות.
תחזוקה ופתרון בעיות
קומפוסט זקוק לשלושה דברים: חמצן, לחות ואיזון. אחת לשבוע או שבועיים כדאי לערבב את הערימה בעזרת קלשון או מערבל ייעודי, כדי להכניס אוויר. הלחות צריכה להיות כמו של ספוג סחוט: לחה למגע אך לא נוטפת. בקיץ הישראלי היבש ייתכן שיהיה צורך להרטיב את הערימה מדי פעם, ובחורף הגשום לכסות אותה כדי שלא תוצף.
ריח רע הוא בדרך כלל סימן לעודף רטיבות או לעודף חומר ירוק, והפתרון הוא להוסיף חומר חום ולערבב. זבובונים קטנים מופיעים כשהשאריות חשופות, ולכן כדאי לכסות כל תוספת בשכבה דקה של עלים יבשים או קרטון. ערימה שאינה מתחממת ואינה מתפרקת זקוקה בדרך כלל ליותר חומר ירוק ולמעט מים.
מתי הקומפוסט מוכן ואיך משתמשים בו
בהתאם לשיטה, לעונה ולתחזוקה, הקומפוסט מוכן בדרך כלל בתוך שלושה עד שישה חודשים, ולעיתים יותר. קומפוסט בשל הוא כהה, פירורי ובעל ריח של אדמה, ולא ניתן לזהות בו את השאריות המקוריות, למעט אולי כמה קליפות ביצים או זרדים. את החלקים הגסים אפשר להחזיר לקומפוסטר להמשך פירוק.
את הקומפוסט מערבבים באדמה של ערוגות הירק לפני השתילה, מפזרים כשכבה דקה סביב עצים ושיחים, ומוסיפים לתערובת השתילה של עציצים. אפשר גם להשרות מעט קומפוסט במים ולהשקות בנוזל שמתקבל, כדשן עדין. גם כמות קטנה עושה הבדל משמעותי בבריאות הצמחים.
לסיכום, קומפוסט ביתי הוא אחד הצעדים הסביבתיים הפשוטים והמתגמלים ביותר. הוא מקטין את כמות הפסולת שיוצאת מהבית, חוסך את הצורך בדשנים קנויים ומשפר את האדמה בגינה. התחילו בשיטה שמתאימה לבית שלכם, הקפידו על האיזון בין ירוק לחום, ותוך כמה חודשים תחזיקו בידיים את הזהב השחור של הגננים.