בית בטוח בגיל השלישי: כך מונעים נפילות לפני שהן קורות
נפילה אחת עלולה לשנות את איכות החיים של אדם מבוגר. סקירה מעשית של התאמות בבית, הרגלים, תרגילים ובדיקות שמפחיתים את הסיכון.
נפילות הן אחת הסכנות המשמעותיות ביותר לבריאותם ולעצמאותם של אנשים מבוגרים. מה שנראה כמו מעידה קטנה על שטיח או החלקה ברצפת המקלחת עלול להסתיים בשבר בירך, באשפוז ממושך ובשיקום ארוך, ולעתים גם בפגיעה מתמשכת ביכולת לתפקד באופן עצמאי. מעבר לנזק הגופני, נפילה משאירה פעמים רבות גם פחד, שגורם לאדם לצמצם את התנועה ואת היציאות מהבית, וכך דווקא מגביר את הסיכון לנפילה הבאה. החדשות הטובות הן שחלק גדול מהנפילות ניתן למנוע. שילוב של התאמות פשוטות בבית, פעילות גופנית מתאימה ומעקב רפואי יכול להפחית את הסיכון באופן ניכר.
למה הסיכון עולה עם הגיל
עם השנים חלים בגוף שינויים טבעיים שמשפיעים על היציבות. מסת השריר ועוצמתו פוחתות, שיווי המשקל נעשה פחות יציב, התגובות איטיות יותר והראייה עלולה להיחלש. מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב, דלקת מפרקים ומחלות נוירולוגיות מוסיפות לסיכון, וכך גם ירידה בשמיעה או בתחושה בכפות הרגליים.
גורם חשוב נוסף הוא תרופות. אנשים מבוגרים רבים נוטלים כמה תרופות במקביל, וחלקן עלולות לגרום לסחרחורת, לישנוניות או לירידה בלחץ הדם בעת קימה. תרופות שינה, תרופות הרגעה, חלק מהתרופות להורדת לחץ דם ותרופות משתנות הן דוגמאות מוכרות. השילוב בין כל הגורמים האלה הוא שמגדיל את הסיכון, ולכן גם המניעה צריכה להתייחס לתמונה המלאה.
סיור בטיחות בבית
רוב הנפילות של אנשים מבוגרים מתרחשות בתוך הבית, במקומות מוכרים לגמרי. לכן כדאי לערוך סיור בטיחות מסודר, חדר אחר חדר, רצוי יחד עם בן משפחה, ולחפש מכשולים וסכנות. שטיחים קטנים שזזים, כבלי חשמל על הרצפה, ערימות של חפצים במעברים, רהיטים נמוכים שקל להיתקל בהם ומדרגות ללא מעקה הם הממצאים השכיחים.
הנה כמה שינויים פשוטים שאפשר לבצע כבר השבוע:
- להסיר שטיחים קטנים או לקבע אותם עם פס נגד החלקה.
- לפנות מעברים מחפצים, כבלים וקופסאות.
- להתקין תאורה טובה במסדרונות, ותאורת לילה בדרך מחדר השינה לשירותים.
- להציב חפצים בשימוש יומיומי במדפים בגובה נוח, בלי צורך בסולם או בכיסא.
- לוודא שיש מעקה יציב בשני צדי המדרגות.
חדר הרחצה: האזור המסוכן ביותר
הרצפה הרטובה, המעבר בתוך האמבטיה והישיבה והקימה מהאסלה הופכים את חדר הרחצה למקום שבו מתרחשות נפילות רבות. ההמלצה החשובה ביותר היא להתקין מאחזי יד יציבים ליד האסלה ובתוך המקלחת. חשוב שההתקנה תיעשה על ידי בעל מקצוע, כי מאחז שמתנתק מהקיר מסוכן יותר ממצב שבו אין מאחז כלל.
אם יש אמבטיה, כדאי לשקול להמיר אותה במקלחון עם כניסה נמוכה או ללא סף. משטח נגד החלקה ברצפת המקלחת, כיסא רחצה יציב וראש מקלחת נשלף מאפשרים להתרחץ בישיבה ובביטחון. גם הגבהה של מושב האסלה יכולה להקל מאוד על מי שמתקשה לקום. ההתאמות האלה אינן מורכבות, אבל ההשפעה שלהן על הבטיחות גדולה.
תנועה וחיזוק: התרופה הטובה ביותר
אחת הדרכים היעילות ביותר להפחית נפילות היא פעילות גופנית שמשפרת כוח ושיווי משקל. מחקרים רבים מראים שתוכניות אימון מתאימות מפחיתות את שיעור הנפילות אצל אנשים מבוגרים. מדובר בתרגילים פשוטים יחסית, כמו קימה וישיבה מכיסא, עמידה על רגל אחת עם אחיזה, הליכה בקו ישר ותרגילי חיזוק לרגליים.
טאי צ׳י, שמשלב תנועות איטיות ומבוקרות, נחשב לאחת הפעילויות המתאימות במיוחד לשיפור שיווי המשקל. גם קבוצות התעמלות לגיל השלישי, הנפוצות במתנ״סים, במועדונים ובמרכזי יום, מציעות מסגרת בטוחה ומהנה. מי שעבר נפילה או שיש לו קושי בהליכה יכול להיעזר בפיזיותרפיסט שיבנה עבורו תוכנית אישית ויתאים אביזרי עזר כמו מקל או הליכון.
נעליים, ראייה ותרופות
נעלי בית רכות ופתוחות, או הליכה בגרביים על רצפה חלקה, הן גורם סיכון שכיח שקל לתקן. עדיף לנעול נעליים סגורות מאחור, עם סוליה דקה ומונעת החלקה, שמתאימות היטב לכף הרגל. גם בחוץ כדאי להעדיף נעליים יציבות על פני סנדלים רופפים.
בדיקת ראייה תקופתית ועדכון משקפיים חשובים מאוד, וכך גם טיפול בקטרקט כשהרופא ממליץ על כך. משקפיים מולטיפוקליים עלולים להקשות על ראיית המדרגות, ולכן חלק מהאנשים נעזרים בזוג משקפיים נפרד להליכה בחוץ. בנוסף, מומלץ לבקש מרופא המשפחה או מהרוקח סקירה של כל התרופות, כדי לבדוק אם ניתן להפחית מינונים או להחליף תרופות שמגבירות את הסיכון לנפילה.
קימה נכונה ולחצני מצוקה
הרבה נפילות מתרחשות ברגע הקימה מהמיטה או מהכיסא, במיוחד בלילה. כדאי לאמץ הרגל פשוט: לשבת על קצה המיטה כדקה, לוודא שאין סחרחורת ורק אז לקום לאט, תוך אחיזה ביציב. גם שתייה מספקת במהלך היום מסייעת למנוע ירידה בלחץ הדם בעת קימה.
למבוגרים שגרים לבד, לחצן מצוקה הוא כלי חשוב שמעניק ביטחון גם להם וגם לבני המשפחה. קיימים לחצנים שנענדים על היד או על הצוואר, וחלקם מזהים נפילה באופן אוטומטי. לעתים ניתן לקבל השתתפות במימון דרך גורמים ציבוריים, וכדאי לברר את הזכאות מול הגורמים הרלוונטיים או עובדת סוציאלית.
מה עושים אחרי נפילה
גם נפילה שהסתיימה בלי פגיעה נראית לעין היא סימן אזהרה שצריך להתייחס אליו. חשוב לספר עליה לרופא המשפחה, שיבדוק מה עלול היה לגרום לה: סחרחורת, ירידה בלחץ הדם, בעיה בלב, תרופה מסוימת או חולשה בשרירים. לעתים הבירור מגלה בעיה שניתן לטפל בה בקלות.
כדאי גם ללמוד, רצוי בהדרכת פיזיותרפיסט, איך קמים מהרצפה בבטחה, ומה עושים אם לא מצליחים לקום. אחרי נפילה רבים מפתחים פחד ממנה, ומתחילים להימנע מתנועה. במקרה כזה, ליווי מקצועי והחזרה הדרגתית לפעילות חשובים במיוחד, כדי לשבור את המעגל.
לסיכום
מניעת נפילות היא מאמץ משותף של האדם המבוגר, בני המשפחה והצוות הרפואי. בית מותאם ומואר, מאחזים בחדר הרחצה, נעליים מתאימות, בדיקת ראייה וסקירת תרופות, ומעל הכול פעילות גופנית קבועה לחיזוק ושיווי משקל, יכולים לשמור על העצמאות ועל איכות החיים לאורך שנים רבות.